זה כל כך עצוב כשאנשים מסתכלים על אחרים. בעולם יש מספיק צרות גם ככה, ואנחנו בהחלט לא צריכים להקשות אחד על השני. אז מזל שיש אנשים כמו השומרוני הטוב בסיפור הזה.

מרגש

הוא רואה נערה מתבגרת גונבת טיפ של מלצרית. אבל מה שהוא עושה לאחר מכן משאיר אותה המומה.

By The writer

October 27, 2019

זה כל כך עצוב כשאנשים מסתכלים על אחרים. בעולם יש מספיק צרות גם ככה, ואנחנו בהחלט לא צריכים להקשות אחד על השני. אז מזל שיש אנשים כמו השומרוני הטוב בסיפור הזה.

אני לא יודע אם הסיפור הזה נכון במאה אחוז, אבל הוא גרם לי לחשוב. ובפעם הבאה שאני רואה מישהו עושה משהו שלדעתי לא בסדר, אני הולך לדבר.

אם נעז לעמוד אחד מול השני – אפילו זרים – העולם יהיה מקום טוב יותר. ומי יודע, אולי בפעם הבאה אתה תהיה זה שתקבל עזרה מאדם זר.

"הלכתי אמש למסעדה האהובה עלי עם החברה שלי. קבוצה של שישה בני נוער התיישבה בשולחן שלידנו. התנהגות טיפוסית רועשת שהיית מצפה מקבוצה של בני נוער מגעילים, אך ניתן לסלוח.

לקוח בשולחן אחר משאיר כמה דולרים על השולחן, שם טיפ ויוצא.

נערה אחת מהקבוצה קמה, ניגשת לשולחן הריק כשהטלפון שלה בחוץ, מתיישבת משחקת אותה כותבת טקטס בפלאפון או משהו כזה, לוקחת את הכסף מהשולחן ודוחפת אותו לחולצה. קמה ממקומה, חוזרת לחברותיה (שמסתערות ולוחשות 'אוי אלוהים אני לא מאמינה שעשית את זה!') ומתיישבת כאילו שום דבר לא קרה.

עכשיו אני לא טיפוס שמחפש עימותים, וברוב המצבים לא אכפת לי מדברים שלא קשורים אליי. אבל המשכתי לחשוב כמה לא הוגן וכמה חוסר כבוד לעשות מעשה כזה וכמה מבואסת המלצרית תהיה, כשהיא תחשוב שהלקוח עזב בלי להשאיר לה טיפ עבור השירות שלה, כשבפועל איזו ילדה קטנה וחסרת אחריות גנבה מה שאותה מלצרית עבדה קשה כדי להרוויח. אז קמתי.

אני: 'סלחי לי, אני חושב שאת צריכה להחזיר את הכסף שלקחת מהשולחן ההוא.'

ילדה: '… אה, בסדר. אני הולכת…'

אני: 'את צריכה לעשות את זה עכשיו'

ילדה: 'אממ אני לא ממש רוצה להכניס יד לחולצה שלי שאתה כאן …'

אני: 'עשי זאת עכשיו'.

בשלב זה המלצרית הלכה לשולחן והרימה את הכסף מהשולחן הריק והלכה אל הקופה. הילדה קמה והחזירה את הכסף של הטיפ על השולחן מתחת לכוס וחזרה להתיישב עם חבריה השקטים והמטופשים. מנקה השולחנות שניקה את השולחן הריק מצא את הטיפ, ונתן אותו למלצרית. בני הנוער כולם עזבו אחרי כמה דקות, לא יודע כמה טיפ הם נתנו אבל אני מקווה שהיה טוב.

אחרי שהם עזבו, המלצרית ניגשה לשולחן שלנו והודתה לי שאמרתי משהו. היא לא שמה לב למה שקרה עד שראתה אותי קם ומדבר עם הילדה ומצביע על השולחן הריק. היא אמרה, 'לא היית צריך לעשות את זה', אבל היא שמחה שעשיתי. אני אמרתי, 'כמובן. אין בעיה, לא יכולתי פשוט לעשות כלום'.

החשבון שלנו מגיע אחר כך עם החיוב בגין מילקשייק שהזמנו, על חשבון הבית.

זכרו: להיות מלצר זה גם ככה עבודה קשה. אל תהיו גועליים ותגנבו את הטיפים שהם עמלו עליהם בעבודה קשה, או שאדם זר יכול לקרוא לכם החוצה".

אנא שתפו את הסיפור הזה, כך שבמקום לפגוע באחרים, נעזור אחד לשני!

תגובות: