חשבתם שדיג דיג דוג הן קלטות ילדים רגילות? ומי זו יעלי שאבא מרים אותה?
ובכן, מסתבר שמאחורי הקלטות האלה עומד סיפור מיוחד על אמא מיוחדת. רק מעטים יודעים כי קלטות שירי הילדים הפופולריות "דיג דיגדוג" (מכרו כ- 300 אלף עותקים) הן בעצם פרויקט של האם מיכל חזון, האמא ניסתה באמצעות השירים שכתבה להציל את בתה מהספקטורם האוטיסטי.
כשיעלי (הבת שלה) נולדה, היא אובחנה כמקרה מורכב ולא קלאסי באזור האוטיזם, בעיקר חוסר עניין בדברים מסויימים, חוסר התעניינות בסביבה. היה מאוד קשה לגרום לה להגיב לדברים, או להצחיק אותה. לכן לקח זמן עד שהגיעו להגדרה מדוייקת. מיכל החליטה להשאיר אותה בבית ולנסות להפעיל אותה בעצמה. והיא שמה לב שהכי טוב היא מגיבה למוזיקה, ובמיוחד לשירי משחק.
הבעיה היתה, שכמעט ולא נמצאו שירים שנכתבו בצורה כזו בארץ. אפילו כשחיפשה בספר 'מאה שירי ילדות'. היא גילתה שחוץ מהשיר 'סבתא בישלה דייסה', שזה משחק אצבעות, אין שום שירי משחק שהם חלק מהמיתולוגיה של שירי הילדות הללו.
מיכל החליטה שאין ברירה והיא חייבת להמציא את הכל מחדש. כשהיא שרה לה – 'אסקימואי' הגביר לה את קשר העין, וכל העניין הזה של חיכוך אף באף מאוד הצחיק אותה. אחר כך את 'דיו אבא', שיר שמלווה בהקפצה על הרגל. כל שיר כזה היה בעצם תרגיל להוציא ממנה תגובה ובעיקר צחוק. אחר כך בא 'אמא תרים את יעלי' שהפך לשיר מיתולוגי בסאגת קלטות "דיג דיגדוג". בכמה שירים הוכנסו תנועות מיוחדות, של כן ולא עם הראש. הילדים היו צריכים להגיד כן ולהנהן בחוזקה עם הראש, או להגיד לא ולהניד בראש. זה עניין של מחוות שיעלי לא הפנימה אותן, ואמה חשבה שדרך הביצוע של הילדים היא תפנים אותן.
מסתבר שזה די עבד, כי יעלי הגיבה לשירים נפלא ואפילו הייתה במסגרות רגילות עד כיתה ב'. כמו כן, אמא של יעלי, ניסתה בהתחלה את השירים על הילדים שהיו במעון יחד עם יעלי והתגובות היו מעל המצופה. יעלי והחברים מהמעון ממש לא היו היחידים, והשירים השפיעו לטובה על הרבה ילדים אחרים, חלקם אוטיסטים ברחבי הארץ ולאורך השנים. עד היום הם יכולים לשיר את כל השירים וזהו הישג בפני עצמו. והכל בזכות התושיה של אמא של יעלי – הפרויקט:"דיג דיג דוג"
מקור:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1816708,00.html