The writerלפני כמעט 30 שנה כתב "נועם חומסקי", אינטלקטואל מפורסם, על אסטרטגיות המניפולציה שבהן משתמשת התקשורת. זה היה די הרבה זמן מאז, ועכשיו יש לנו דברים כמו האינטרנט, טוויטר, פייסבוק, ולכן לתקשורת יש דרכים רבות יותר להשפיע עלינו. לרוע המזל, ההשפעה לא תמיד חיובית.
אנו נספר לכם על השיטות שבהם משתמשים אנשי המדיה בכדי לתפעל את התודעה שלנו:
#1 יוצרים הסחת דעת.
יצירת הסחה היא האסטרטגיה המועדפת של התקשורת. מידע חשוב יכול להתחמק מכם כאשר ישנם מספר סיפורים קטנים אשר מופיעים בו זמנית. האינטרנט לא פתר את הבעיה: אנחנו כל הזמן מפנים את תשומת לבנו לתמונות מצחיקות ולבדיחות. ההבדל היחיד הוא שהיום לפחות יש לנו ברירה: אתם יכולים בקלות לסנן את המידע שאתם רוצים לקבל, כדי למנוע מידע חשוב מלהתפספס.
#2 ניפוחה של הבעיה.
לפעמים בעיה דמיונית או מוגזמת גורמת לתגובות חמורות מאוד מהחברה. ב -2016 פירסמה נאס"א מאמר שאומר שאם אסטרולוגיה מדעית היא נכונה, סימני גלגל המזלות ישנו את עמדותיהם. לדוגמה, מזל בתולה יהפוך לאריה. כתב עת אחר הציג זאת כתגלית מדעית וטען כי 80% מהאנשים יצטרכו לשנות את סימן גלגל המזלות שלהם. הכתבה התפשטה במהירות כה רבה עד שנאס"א נאלצה לפרסם כתבה אחרת שעמדתה נסוגה מהעניין.
#3 אסטרטגיה בהדרגה:
על מנת ליצור דעה מסוימת, ניתן יכול לפרסם חומרים בנושא המבוקש בהדרגה. אסטרטגיה זו משמשת ליצירת דמותו של אדם, מוצר או אירוע. לדוגמה, בתקשורת של מדינות שונות, מוזכרים רק מותגי מזון מסוימים! הדוגמה המבריקה ביותר של שימוש בתקשורת לקידום היתה כנראה הפופולאריות של עישון באמצע המאה ה -20.
#4 דחיית אסטרטגיה.
כדי לשכנע אנשים לקבל החלטות קשות או לא פופולאריות, התקשורת יכולה להציג אותם כ"כואבים, אבל נחוצים בהחלט ". ואז הם אומרים לאנשים שההחלטות האלה צריכות להיעשות מחר, לא היום. הלוא הקרבות בעתיד הן יותר קלות מאשר אלו שאתם צריכים לעשות היום? דוגמאות לכך כוללות משאלים עצמאיים או דיקטטורות במדינות מתפתחות, על בסיס תעמולה וסמכותיות.
#5 להיות ממש נחמדים.
חלק מהפרסומות משתמשות בשפה, בוויכוחים, בסמלים ובטונציות לילדים. תקשורת כזו הופכת אנשים לפחות ביקורתיים. זאת ועוד, המותגים האהובים עלינו, שואפים להגיע לרגשות ולדחפים הפשוטים ביותר שקיימים בנו. אמרנו כבר כי אסטרטגיה או לא אמרנו?
#6 יותר רגשות, פחות חשיבה.
חדשות ורגשות תמיד הולכים יחד, ואין בזה שום דבר טוב. רגשות אינם מאפשרים לכם לתפוס עובדות בצורה ביקורתית ואובייקטיבית. הם חוסמים את החלק הרציונלי של המוח שלכם. וזה, מוביל לעתים קרובות לעיוות של המציאות.
#7 משאירים את הציבור לא מעודכן ובמתח.
התקשורת והממשלה יכולים לתמרן חברה אם החברה לא מבינה את הטכניקות כהוגן. זה קורה לרוב בגלל חוסר השכלה. "חומסקי" חשב שהגישה למידע היא שונה מאוד כשמדובר באליטה או במידע המגיע לעם הפשוט. עם זאת, למזלינו, הזמנים השתנו, והעידן הדיגיטלי נותן לנו הזדמנות למצוא כל מידע שאנחנו צריכים. כך, שרמת החינוך כבר לא תוכל להוות כאן פקטור.
#8 מעודדים אותנו לאהוב מוצרים בינוניים.
התקשורת לגמרי מרוצה מלספר לאנשים שזה מגניב להיות טיפש, וולגרי, וגס. זו הסיבה שיש לנו כל כך הרבה תוכניות טלוויזיה, סיטקומים, סרטים וכן הלאה. הדברים הללו, הם אינם רק למטרות בילוי, אלא גם עבור הסחת תשומת הלב מן הבעיות הבאמת משמעותיות.
#9 גורמים לנו להרגיש אשמה.
מטרת אסטרטגיה זו היא לגרום לאנשים להאשים את עצמם בבעיות מקומיות וגלובאליות. אנשים מאשימים את עצמם במלחמות שהתחילו ממשלות, לא הם. בשנת 2014, תצלום של ילד ששכב בין קברי הוריו נעשה ויראלי. התצלום הוצג בתקשורת כתצלום מאזור מלחמה. למעשה, התמונה בפועל הייתה חלק מפרויקט שהוקדש לאהבת קרובי משפחה. מחבר התמונה הזדעזע מהשימוש בו שנעשה בו בתקשורת.
#10 יודעים יותר על אנשים מאשר הם יודעים על עצמם.
התקשורת לעתים קרובות מנסה לדעת הכל על כולם, ולא מעט פעמים הם גם חוצים את הקו. בשנת 2005, צהובון בריטי של חדשות העולם נתפס מאזין לסלבריטאים, פוליטיקאים, ואפילו בני משפחת המלוכה. המידע שהתקבל בדרך בזויה זו שימש את הצהובות בכתיבת מאמרים בלעדיים, אשר בעזרתם הוא זכה להרבה קוראים. לאחר התביעות של הסלבריטאים ואחרים- הצהובון הבריטי נסגר והיה צריך לשלם סכומים עצומים של פיצויים.
מהי דעתכם על המידע בתקשורת וחדשות ויראליות ברשתות חברתיות? שתפו אותנו 🙂
קרדיט: Preview photo credit haralddoornbos
BRIGHTSIDE,Illustrated by Leonid Khan for BrightSide.me