ליאם קרוסלי ואשתו לעתיד, לוסי, חשבו שחייהם מושלמים. זה היה נראה כאילו הכל נופל למקומו בזמן הנכון. לוסי עבדה בעבודת חלומותיה, בתחום ההלבשה התחתונה. ליאם היה מאמן אישי עם חוג לקוחות שהלך וגדל. השנים חסכו לחתונה שלהם שהלכה והתקרבה…אך שיחת טלפון אחת הפכה את הקערה על פיה.
לוסי הועסקה כמתלמדת בעבודה החדשה שלה בלונדון, והתקשרה לליאם.
ליאם מספר, "היא הייתה בלונדון, כמתלמדת בעבודתה החדשה והתקשרה אלי לספר לי על זה. היא לא אחת שעושה סיפור, אז ידעתי שמדובר במשהו רע".
לוסי הסבירה בטלפון שלפתע הרגישה גרד עז בכל גופה. לא היה סימן לפריחה, אך זה כיסה את גופה והיא נטלה תרופות ללא מרשם. היא הלכה למרפאה שם אובחנה עם גרדת סקביאס. הם הזמינו עבורה תכשיר מיוחד שאמור להקל על הגרד. זה לא עזר.
למעשה המצב רק החמיר. "כשחזרה הביתה בשבוע הראשון של יולי, היא גרדה את עורה עם זוב דם".
לוסי הלכה לרופא נוסף אשר חשד כי מדובר באלרגיה. הוא רשם לה תרופה אנטי אלרגית, אך לוסי לא הרגישה הקלה.
הסיבה מדוע ליאם מספר את הסיפור הזה, היא כי ללוסי לא היה סקביאס או אלרגיה. היא הייתה חולה בסרטן.
וזוהי צורה לא מוכרת של סרטן שלא שמענו עליה מעולם. לוסי פיתחה גידול בצינור המרה בכבד שלה, אך לא גילתה על כך עד אשר היה מאוחר מדי. לאחר 4 חודשים של גירוי וגירוד, קיבלה את האבחנה המדוייקת. בגיל 27, ללוסי היה סרטן, וזה זעזע את כל מי שהכיר אותה.
"ברגע בו סיפרו לי שהיא חולה בסרטן, נשברתי. עשיתי את מיטב המאמצים שלא לבכות, גם – כי רציתי להיות חזק בשבילה".
לוסי ניסתה לקבל טיפולים לסרטן. היא עברה כימותרפיה, אך היה זה מאוחר מדי. שלושה חודשים לאחר שהזוג נישא, לוסי נפטרה.
" במשך שלוש שעות לאחר שנפטרה, ישבתי ודיברתי איתה, מתנצל שלא עשיתי כמיטב יכולתי כדי להציל אותה".
למרות שליאם לא יכול היה להציל את לוסי מגורלה, הוא ניסה את הדבר הטוב הבא ברשימה. הוא יצא למשימה לחנך אנשים בעולם וללמד על מה שהוא ולוסי עברו. הוא רוצה להפיץ את הידיעה בדבר סרטן צינור המרה, והוא מקווה לגייס יותר כסף כדי לממן את המחקר בעניין.
יותר ויותר אנשים חולים בסרטן הזה, ומדי יום אנשים מאובחנים. גידולים אינם ניתנים לאיתור בכיס המרה כיון שהם כה קטנים. לעתים קרובות, חולים מאובחנים כשכבר מאוחר מדי.
נא שתפו את הסיפור הזה עם כל מי שאתם מכירים. זה חשוב שאנשים יהיו מודעים לקיומו של המחלה הזו.